FOMO | Aug 1st - December 28th 2019

Petach Tikva Museum of Art, Israel | Curator: Nohar Ben-Asher




The work ‘FOMO’ observes collective behavior at times when digital media are no longer channels for exchanging information but are also a dominant force affecting the human soul.

A cluster of robotic agents is positioned at the center of the gallery. Each autonomous individual reacts to its neighbors’ actions; when active, the individual agent tilts from side to side, broadcasting its state to other members of the cluster. If another agent senses the nearby commotion, it is likely to join, fearing of missing out an exceptional experience. Yet, shortly after joining, the agent loses interest and continues to look for other even more phenomenal occurrences that may happen nearby. At this physical simulation, each member of the cluster forever tries to minimize its FOMO or Fear Of Missing Out.

Feeling FOMO is not uncommon at this digital age. This anxiety manifests itself in an obsessive attempt so stay connected, continuously fearing of missing out social, romantic, professional or other opportunities. This hyper-connectivity, however, further fuels feelings of isolation. The work FOMO expresses the human need for intimacy and social connection, the difficulty of being present in the moment, and the human attempt to avoid loneliness.

The work is inspired by the research field of Complex Systems, simulating a system comprised of multiple autonomous agents that affect one another without any central control. Similarly to other complex systems, such as flocks of birds or schools of fish, while each individual expresses rather simple conditioned responses, the collective phenomena of the group may be incredibly complex.


FOMO was commissioned by Petach-Tikva Museum, Israel, as part of the group exhibition ‘Deep Feeling: AI and Emotions’, curator: Nohar Ben Asher



העבודה FOMO בוחנת התנהגות קולקטיבית בעידן בו מדיה דיגיטלית אינה עוד ערוץ להעברת מידע בלבד אלא כוח בעל השפעה מהותית על נפש האדם. במיצב תריסר פרטים רובוטיים המוצבים כאשכול, זה לצד זה. כל פרט מתנהג באופן עצמאי - מתנודד באמצעות מנגנון פנימי, בתגובה לפעולות שכניו. כשפרט חש ששכניו הקרובים פועלים הוא יצטרף לפעולה, יתחיל להתנדנד מצד לצד, תוך שהוא משדר אל עבר שכניו את מצבו. כעבור זמן מה יאבד עניין ויחזור לחפש גירויים חדשים. בכך, הפרטים בסימולציה שואפים למזער את חרדת ההחמצה, ה-FOMO (Fear Of Missing Out) שלהם.

המושג 'FOMO' מתאר חוויה נפוצה בעידן הדיגיטלי המבטאת חשש לפספס הזדמנויות חברתיות, רומנטיות, עסקיות או אחרות. חרדה זו מדגישה מחד רצון כפייתי לשמור על קשר רציף עם אחרים ומאידך מעצימה תחושה של בידוד חברתי. המיצב מתבונן בצורך האנושי באינטימיות ובקשר, בקושי לנכוח ברגע בעולם רווי גירויים וברצון האנושי להפיג את תחושת הבדידות.

המיצב שואב השראה מתחום המחקר של המערכות המורכבות ומהווה בעצמו מערכת המכילה מספר רב של פרטים המשפיעים זה על זה, ללא מערך פיקוד מרכזי או הכוונה חיצונית. בדומה למערכות מורכבות אחרות כדוגמת להק ציפורים או קן נמלים, על אף שהפרטים באוכלוסייה פועלים על פי התניות פשוטות, במבט-על על מערכת מסוג זה ניתן לצפות בהתנהגויות קולקטיביות מופלאות במורכבותן.

העבודה מוצגת במוזיאון פתח תקווה לאמנות, כחלק מהתערוכה הקבוצתית 'רגשות ובינה מלאכותית'. אוצרת: נוהר בן אשר.